<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן צ"ח</h1>
<h2>דף פט.</h2>
(ב)תשע. גרסי להא מתני' בכי האי גירסא. תשע נערות נדריהן קיימין. בוגרת והיא יתומה. ג' בוגרת ומת אביה. ד' נערה הבוגרת ומת אביה. ה' נערה שלא בגרה ומת אביה. ו' נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה. ח' בוגרת ואביה קיים. ט' נערה בוגרת ואביה קיים. ר' יהודה אומר אף המשיא את בתו קטנה ונתאלמנה ונתגרשה וחזרה אצלו ועדיין היא נערה. פי' תשע נערות שזמנה של זו אינה כזמנה של זו או בשעת נדריהן או שלאחר שעת נדריהן. ונערות דקתני לאו דוקא דהא בינייהו בוגרת והיא יתומה בוגרת ומת אביה ובוגרת ואביה קיים שאילו אין נדריהן קיימין. שאין האב מיפר שהרי יצאו מרשותו והן ברשות עצמן. ראשונה. בוגרת והיא יתומה. האשה בוגרת בשעת הנדר. ועוד דהיא נתאלמנה או נתגרשה דהיא הויא כיתומה בחיי אביה דבשתי כוחות הללו יצתה מרשותו ובאתה לרשותה. ולפיכך נדריה קיימין. מיהו בכח אחד נמי היא יצתה לרשותה בבגרות או ביתמות. אלא משום דבעי למיתני בהאי מתני' בוגרת ואביה קיים דהוא כח אחד תנא נמי שתי כוחות אחרות (דתרי כוחות). והם בוגרת והיא יתומה ובוגרת ומת אביה. ולאשמעי' דשלש בוגרות הן דזו אינה כזו אחר שעת הנדר. שנייה. נערה בוגרת והיא יתומה. שהאשה היא נערה בשעת הנדר ולא הספיק אביה להניא הנדר עד שבגרה. ועוד כי ניסת (ונתייבמה) [ונתייתמה] שאביה קיים. דבשתי כוחות הללו יצתה מרשותו לרשות עצמה ולפיכך נדריה(ן) קיימין. משום דבעי למיתני בהאי מתני' נערה שלא בגרה והיא יתומה דהוא כח אחד ונערה שלא בגרה ומת אביה נמי כח אחד ונערה בוגרת ואביה קיים דאף הוא נמי כח אחד תנא נערה בוגרת והיא יתומה. דאע"ג דהיא בת שתי כוחות ולאשמועינן דכל הנערות אלו ארבעתן יש מהן משונות בזמן בשעת הנדר שזמנה של זו אינה כזמנה של זו. ויש מהן משונות בשעת הפרה דכוחה של זו אינה ככוחה של זו. שלישית. נערה שלא בגרה והיא יתומה. שהאשה נערה היא בשעת הנדר. וקודם בגרות ניסת (ונתייבמה) [ונתייתמה] אע"פ שחזרה בנערותה אצל אביה נדריה קיימין משום דבאלמנותה שהתיתמה מבעלה יצתה מרשותו לרשותה. ואשמעי' שאין האב מפר לבתו היתומה אעפ"(כ) שהיא נערה דבכח אחד נתרוקן רשותן. רביעית. בוגרת ומת אביה. איידי דתנא ברישא דמתני' בוגרת והיא יתומה דבת שתי כוחות היא תנא נמי שנייה לה בוגרת ומת אביה. ההיא נמי בת שתי כוחות. ומשום דלא דמו אהדדי כוחות תנא להו לתרוייהו ולאו דבעינן שתי כוחות. ולאשמועינן דכל בוגרות הללו שלשתן משונות הן בשעת הפרה אע"ג דהשוו בשעת הנדר. חמישית. נערה בוגרת ומת אביה. איידי דתנינן לעיל בשנייה נערה בוגרת והיא יתומה דהיא בת שתי כוחות תנא נמי שנייה לה נערה בוגרת ומת אביה דהיא נמי בת שתי כוחות. ומשום דלא דמו אהדדי בכוחות תני להו לתרוייהו. ולא דבעינן שתי כוחות דבכח אחד נמי נתרוקן רשותו לרשותה. ומשום נערה שלא בגרה והיא יתומה דאיצטריך למיתניה ולאשמועינן דנתרוקן רשותו לרשותה בכח אחד תני להו להני תרתי נערה בוגרת ומת אביה ונערה בוגרת והיא יתומה ואע"ג דהן בנות שתי כוחות. ואתא לאשמועינן דכל נערות הללו שלשתן משונות הן או בשעת הנדר או בשעת הפרה. שישית. נערה שלא בגרה ומת אביה. איידי דתנינן בשלישי' נערה שלא בגרה והיא יתומה דהיא בת כח אחד. ומשום דלא דמו בכוחות תנא להו. ובשלישית אשמעינ' רבותא דאע"ג דתחילת נדר וסוף נדר בחיי אביה ובנערותיה כיון (דנתייבמה) [דנתייתמה] מנישואיה [אינו] מפר לה [אף] על פי שהיא נערה. והכא בשישית אשמעי' דבמיתת אביה לעצמה כיתומה ובבגרותה לקיים נדרה. מכולהו שמעי' דלא בעינן תחילת נדר וסוף נדר למיהוי כולה בעת [נערותה] או כולן בבגרותה או כולן ביתמותה או כול(ו)ן במיתת אביה. אלא אם נדרה אפי' בנערותה בחיי אביה יתומה מן הנישואין או מיתת אביה או בגרותה מתקיימות נדריה. שביעית. נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה. נדרה בנערותה ומת אביה ואח"כ בגרה. איידי דתנא לעיל בחמישית נערה בוגרת ומת אביה דנדרה בנערותה ובגרה לפני מיתת אביה תנא הכא היכא דבגרה לאחר מיתת אביה. ואשמועינן דבגרותה ומיתת אביה שלאחר הנדר בנערותה מקיימין נדריה. לא חיישי' אי בוגרת קודם למיתה אי מיתה קודם לבגרות. ולא בעינן שתי כוחות דבכח אחד נמי נדריה קיימין כדאמרי' לעיל. וכדבעינן למימר קמן. דאגב חמישית תנא שביעית כדפרישי'. שמינית. בוגרת ואביה קיים. ש"מ דבגרות לחודה (מוציאין) מוציאה אותה מרשותו לרשותה. ולפיכך נדריה קיימין. כאילו היא ברשותה. בת שתי כוחות כמו בוגרת ומת אביה. וכמו בוגרת והיא יתומה. דאילו שלש בוגרות הן משונות זו מזו אחר שעת הנדר. ואגב האי חדא תני הני תרתי אחריני. וכדפרישי' לעיל בראשונה. תשיעית. נערה בוגרת ואביה קיים כגון דנדרה בנערותה. ואח"כ בגרה. ואע"פ שאביה קיים נדריה קיימין דנתרוקן רשותו משבגרה. אע"פ שנדרה ביום נערותה לא אזלינן בתר התחלת הנדר אלא אחר סוף הנדר דשמיעה. ואם סוף הנדר היא יתומה או בגרה הרי היא בגרה לעצמה ולרשותה כאילו מת אביה. אלו תשע נערות שפירשנו וכתבנו אותן בא"ב" "גד" "ה"ו" "זח" ט" כאשר המה כתובים בסדר המשנה. ואם יש לומ' ולהקשות שהיה לו לתנא לסדרן [בסדר] אחד ולהסמיך השנייה עם החמישית ושניהן לתשיעית ולשנות בזה הלשון נערה בוגרת והיא (בוגרת) [יתומה] דזו היא השנייה לסדר המשנה דאחד משלשה דברים הללו מעמידים אותה ברשותה לקיים נדריה או יתמות או מיתת אביה או בגרות. ועוד שלשה מהן קדומין זה לזה להסמיכן במשנתינו הראשונה אצל הרביעית ושניהן לשמינית ולשנותן בזה הלשון בוגרת והיא יתומה היא ראשונה בוגרת ומת אביה היא רביעית בוגרת ואביה [קיים] היא שמינית דאחד משלשה דברים הללו מעמידין אותה לרשותה לקיים נדריה או יתמות או מיתת האב או בגרות ושלשה אחרות לשנותן יחד בסמוך בזו אחר זו השלישית והששית והשביעי' נערה שלא בגרה והיא יתומה היא שלישית נערה שלא בגרה ומת אביה והיא שישית נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה היא השביעית לסדר המשנה. ולשנות נערה שאביה קיים בג' האחרונות דהויא דנערה בוגרת ואביה קיים דג' הראשונות דומיא דבוגרת ואביה קיים בג' האחרונות. לא מצי למיתני דהא אביה [קיים] והיא נערה ולא יתומה. ואם לא בוגרת אין נדריה קיימין שאב מיפר לה כל ימי נערותה הילכך תני נערה במיתת אביה ומשמת אביה בגרה ולשנותו לסדר זו בסגנון זה שהקשינו אי אפשר. לפי שהתנא תפס לו דרך בסדר משנתינו כעין הכא סימן הבא לגורסה יותר הוא נותנה אל לבו כפי סדר משנתינו מפני סדר הקושיא לפיכך שתחילה סידר לנו ושנה לנו שהיתמות מקיימין נדריה. ושנו לנו [מ]למעלה למטה כל מגדלות לקטנות. והן בוגרת יתומה והיא הגדולה שבשלשתן הראשונות וקטנה הפחותה ממנה היא נערה בוגרת והיא יתומה. וקטנה פחותה מזו והיא נערה שלא בגרה והיא יתומה. ועוד התחיל לסדר משנתינו בשלשה האמצעיות כמו כן מלמעלה למטה. ואלו הן הבוגרת ומת אביה זו היא הגדולה. וקטנה הפחותה ממנה נערה בוגרת ומת אביה וקטנה זו ופחותה היא היא נערה שלא בגרה ומת אביה. ועוד התחיל לסדר משנתו בשלשה האחרונות כמו כן מלמעלה למטה. ואלו הן בוגרת ואביה קיים זו היא הגדולה שבשלשתן האחרונות. וקטנה שנייה לה נערה בוגרת ואביה קיים. לפיכך הקדימה כדי להסמיכה. ומה שהקדים להני נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה והיא היא הפחותה משלשתן האחרונות קשיא לי. ונר' לי דלפיכך הקדימה כדי להסמיכה אצל השישית דדמי ששית לשביעית. דהא שישית נערה שלא בגרה ומת אביה ועל כרחך אתה מפרש לה כגון שמת אביה בנערותה הילכך דמי שביעית לשישית ולפיכך הסמיכה אצלה אע"פ שהיא קטנה ופחותה משמינית ותשיעית. ואם תאמ' מה בין שביעית לשישית. איכא דאילו ששית מת אביה תחילה בנערות ואח"כ נדרה ועדיין לא בגרה. אבל שביעית נדרה בנערותה תחילה ואחר כך מת אביה בנערותה דזמנה של זו אינו כזמנה של זו אי נמי איפכא הן בזמנן דומיא דשנייה ושלישית שזו בגרה ואח"כ נתייתמה וזו נתייתמה ואח"כ בגרה. דזמנה של זו אינו כזמנה של זו בשעת הנדר כך היה שביעית עם ששית הפרש זמן בינייהו בשעת הנדר. ר' יהודה אומר אם השיא את בתו קטנה ונתאלמנה או נתגרשה וחזרה אצלו ועדיין היא נערה. פי' באלמנות בתו או בגירוש' בתו נתרוקן רשותו אפי' היא קטנה. מיהו אע"פ שאינה ברשותו כמו כן אינה ברשותה שאין קידושין כל ימי קטנותה וכן נדריה נמי אינן נדרים כלל. ודברי ר' יהודה כך הם שאם נתייתמה בקטנותה וחזרה אצלו ועדיין היא נערה ולא בגרה אע"פ ששאר נערות שאין יתומות מן נישואיהן הן ברשות האב זאת שנתייתמה פקע כחו אע"פ שהיא עדיין נערה ולא הגיעה לבגרות דאהני לה יתמותה דקטנותה בנערותה להפקיע כח אביה בין מקידושיה בין מנדריה. וכל נדרי וקידושי יתמותה אינה בכלל אפי' היא יתומה נפקע כח האב דתנן בפר' יוצא דופן במסכת נידה [מ"ה ע"ב] בת אחת עשרה שנה וכו' ונדריה נבדקין בת י"ב שנה ויום אחד נדריה קיימין וקתני בסיפא קודם הזמן הזה אין נדרה נדר ואין הקדשה הקדש. אחר זאת הסברא יש לך לפרש את דברי ר' יהודה מדקתני ר' יהודה אומר אף המשיא ש"מ דמודה בתשע נערות דהא קתני אף ואוסופי קא מוסיף עלייהו. ותנא קמא מודי ביתומה מנישואיה אפי' בקטנותה דפקע כח האב. ובגמ' מפרש דכולה ר' [יהודה] קתני לה ולא רבנן. דרבנן לא תנו תשע נערות בפרט פרט אלא בכלל תנו שלש נערות. דכל הפרט [נכלל] תוך שלש אלו נערות יתומה ונערה שמת אביה ונערה שבגרה. ור' יהודה היא שמדקדק ותני שלש נערות יתומות (ו)הואיל והן משונות בזמנן. וכן נמי (קמשיב) [קחשיב] כי רוכלא ושלש נערות בוגרות מפני שהן משונות בזמנן. אבל רבנן לא חיישי לשנויי זמנן למיחשבינהו בפרט פרט כי רוכלא. דבשלש נערות לבד אתה שומע את כולם באר היטב. כן נר' לי לפרש את (המלה) [המשנה]. לפי שרבותיי נתקשו בה הרבה דיקדקתי בפירושה וטרחתי לפרשה באריכות לשון כזה כאשר חקרנוה כן היא. רבינו שמואל.
